במשך כמעט 150 שנים, לעובדים במזקקת גלנגוין הירשו לשתות שלוש מנות (drams) גדולות של וויסקי במהלך יום העבודה. בכל שבוע המִבְשְׁלָן בחר חבית אחרת וממנה שאבו את הוויסקי. העובדים היו מתאספים בקנטינה ב-9:00, ב- 12:00 וב- 15:00 כדי לקבל את חלקם…
המידה המוסכמת לכל מנה היתה ״בגובה שלוש אצבעות מתחתית הכוס״, ובדרך כלל הכיול נעשה על ידי האדם עם אצבעות הקבב הרחבות ביותר… חוזק החבית היה קצת יותר מדי לחלק מהעובדים הצעירים והם לא הצליחו לסיים את הכוס. אז במקום לשפוך את השאריות, הן הוחבאו בתוך קומקום (teapot) עשוי נחושת. כך, השתיינים העובדים יכלו להתחמם קצת יותר במשך היום באזור ההיילנד הקפוא…
כהוקרה לימים הטובים ההם, מזקקת גלנגוין ביקבקה את ה- Teapot Dram (זהו כבר הבאטץ׳ השני) והוא נמכר בבריטניה תמורת £60. אבל למרות שזה תענוג לשתות סינגל מאלט בחוזק חבית (58.5%) שלא עובר סינון על ידי קירור, ללא תוספת צבע, שהתיישן בחביות שרי אולורוסו במילוי ראשון, בגלנגוין לא ממליצים על צריכה של ׳9 אצבעות׳ עד 3 בצהריים… רק 3,200 בקבוקים בוקבקו מ-5 חביות שונות שמולאו בין 1998 ל- 2002 והשעון מתקתק…
Sláinte!
