קרלוס טורניו סיגנצ׳ר קולקשן צ׳רצ׳יל

הסיגר האחרון שעישנתי היה של קרלוס טורניו. ל״ג בעומר, שחל בשבוע שעבר, היווה ׳תירוץ׳ מושלם לפתוח את היומידור (קופסת עץ לשמירת סיגרים בתנאי לחות) שלי ולשלוף ממנו טורניו נוסף- את הסיגנצ׳ר קולקשן. הרי אף אחד לא יכל לבוא אלי בטענה שעשן הסיגר מפריע לו…

גם הפעם הויטולה היא צ׳רצ׳יל בגודל 7×48, ויטולה שאני אוהב לעשן כשיש לי בערך שעה פנויה. ההבדל בין סדרת הסיגנצ׳ר לקמרון הוא בהרכב העלים המשתתפים בבלנד. לסדרת הסיגנצ׳ר עלה עטיף ברזילאי. עלי המילוי גדלו ברפובליקה הדומיניקנית ובניקרגואה מזרעים קובנים ואילו הסיגר גולגל ידנית בהונדורס.

רשמי טעימה
צבעו של עלה העטיף חום כהה, או בספרדית- מדורו (קצת על המונח מדורו: פירוש המילה מדורו בספרדית הוא ״בשל״. הכוונה כאן היא לזמן הנוסף הדרוש כדי להשיג את הצבעים הכהים במהלך התסיסה הטבעית של עלה העטיף). הסיגר נראה מאד מרשים: הורידים מאד קטנים ואין שום בליטה על עלה העטיף. אם נתעלם מזה שהעלה מעט יבש, הסיגר הוא תאווה לעיניים.

לעלה העטיף ארומה של קפה קלוי ועור. הסיגר מתחיל עדין מדי לטעמי, עם גוף בינוני ומעט קקאו ופלפל. לקראת האמצע הסיגר הופך להיות חריף יותר והגוף הופך למלא יותר.

השאיפה קלה ויש מלא עשן אם כי הפיניש קצר מדי לטעמי. הבעירה מושלמת, האפר יציב וניכר שהסיגר בנוי היטב. אני מתחיל להגיע למסקנה שהחבר׳ה בטורניו בהחלט יודעים את העבודה.

20120509-201203.jpg

פוסט זה פורסם בקטגוריה סיגר, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s